בתאריך 16 לספטמבר 2019, ניתן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, פסק דין בעל משמעויות מרחיקות לכת, בנוגע להתחשבנות בין עובדים למעסיקים בעת הפרישה.

​

המחלוקת שהובילה לדיון המשפטי

עובדים בארגון מסוים הגיעו לגיל פרישה בשנת 2015.
במהלך עבודתם באותו ארגון , המעסיק הפריש לקרן פנסיה ותיקה צוברת , כאשר מתוך ההפרשות הנ"ל 6% מהשכר היו לסעיף פיצויים.

בנוסף לכך העובדים והמעסיק הסכימו על החלת סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין – דהיינו שההפרשה הנ"ל באה במקום פיצויי פיטורין.

עד כאן, אין מחלוקת על העובדות. הבעיה שנוצרה הינה האם אותם 6% באים במקום כל הפיצויים או במקום חלק מהפיצויים?

המעסיק טען שהוא יצא ידי חובתו על כל הפיצויים 

ואילו העובדים טענו שהפרשה מליאה הינה 8.33% ולכן על המעסיק להפריש עוד 2.33% או בתחשיב אחר לשלם לעובדים 28% מהשכר הקובע כפול שנות הותק.

כאן המקום לציין שברוב המכריע של המקרים עד היום נהגו לפי טענת העובדים!

​

ולמרות זאת בית הדין הכריע לטובת המעסיק!

(למי שמעוניין לקרוא את פסק הדין במלואו מספרו 650-03-16)

אמנם לא מדובר בבית הדין הארצי ולהערכתנו ארגוני עובדים ואולי ההסתדרות הכללית יערערו על פסק הדין, אולם בשלב זה כל מי שמגיע לגיל פרישה והינו עמית בקרן פנסיה ותיקה צוברת, עלול להיתקל בבעיה דומה.

כמו בתחומים רבים אחרים, גם כאן, סוף מעשה במחשבה תחילה. 

מה לעשות ? כיצד ? מתי ?

התשובה לשאלות הללו פרטנית לכל אחד ומחייבת התייעצות אישית איתנו. 

אל תשאירו את הנושא ל"דקה ה-90". 

זה עשוי להיות בעל ערך של עשרות ואולי אפילו מאות אלפי ₪ עבורכם!