בשנת 2008 תוקן חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) התשס"ה – 2005 ("החוק"), בתיקון הידוע כתיקון 3 לחוק ("התיקון"). במסגרת התיקון נקבע כי החל מיום 1/1/2008 חל איסור על פתיחת קופה מרכזית לפיצויים למעסיק שלא היה בעל קופה שכזו עד לאותו מועד וכן כי הפקדות לקופה המרכזית לפיצויים תחסמנה בהדרגה כדלהלן:

• מיום 1/1/2008 ועד יום 31/12/2010 ניתן להפקיד עבור עובדים שהחלו את עבודתם אצל המעסיק טרם 1/1/2008 ("העובדים הוותיקים")

• מיום 1/1/2011 תיחסם הקופה לכל סוג הפקדה

​

בעקבות מהלך זה ובכפוף לחוק פנסיית חובה, החל משנת 2008 ואילך החלו המעסיקים לפתוח קופות אישיות לפיצויים עבור עובדים שהחלו עבודתם אצל המעסיק החל מיום 1/1/2008 ("העובדים החדשים") והחל מיום 1/1/2011 נפתחו קופות אישיות לפיצויים גם עבור העובדים הוותיקים.

כספי הפיצויים שחסך המעסיק לטובת עובדיו נחלקו לכספים הקיימים בקופות המרכזיות לפיצויים בהן כספים המהווים חוב ותק פיצויים לעובדים הוותיקים וכספים הקיימים בקופות אישיות לפיצויים בגין העובדים החדשים וגם בגין העובדים הוותיקים.

​

בדצמבר 2016 פרסמה רשות המיסים את חוזר מס' 7/2016 "יתרות צבורות בקופה מרכזית לפיצויים". מטרת החוזר היא להסדיר ולקבוע כללים להעברת כספים ולשימוש בכספים הצבורים בקופות המרכזיות לפיצויים.

​

ראשית, המעסיק נדרש לבצע מיפוי של הכספים בקופה המרכזית באופן הבא:

על המעסיק לברר מה הם הסכומים בקופה המהווים "חבות לעובדים הוותיקים", מהו "הסכום במחלוקת" והאם יש "סכום עודף" בקופה, לאחר מכן מפרט החוזר מהם הכללים המחייבים את המעסיק לטפל בכספים הצבורים בקופה.

 

מיפוי הכספים בקופה המרכזית:

• "חבות לעובדים הוותיקים" = סך כל ההתחייבויות לפיצויים לעובדים הוותיקים בגין כל שנות הוותק שלהם אצל המעסיק בניכוי הסכום שנצבר עבורם בקופות האישיות לפיצויים, בין אם בקרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים או קופות גמל.

• "הסכום במחלוקת" – ככל שיש תביעות משפטיות לפיצויי פיטורים של עובדים וותיקים. יש לייעד סכום בקופה למטרה זו (יש לקבל את הצהרת היועץ המשפטי של המעסיק בנושא).

• "הסכום העודף" –הסכום שיש בקופה המרכזית לפיצויים בניכוי החבות לעובדים הוותיקים ובניכוי הסכום במחלוקת.

​​

הכללים לגבי הסכום העודף:

• אם הסכום העודף עולה על 10% מהחבות – לא תוכר למעסיק כל הפקדה בגין הפרשה לפיצויים, בכל שנת המס, לכל עובדיו, בכל קופת פיצויים שהיא.

• המעסיק אחראי להעברת הסכום העודף מהקופה המרכזית לפיצויים לקופות האישיות לפיצויים.

• המעסיק אחראי לביצוע הניוד של הכספים העודפים מתוך הקופה המרכזית לפיצויים.

 

חשוב לדעת:

• הוראות החוזר לשימוש בסכום העודף בקופה יחולו רק בתנאי שיש זהות בין הבעלים של הקופה והמעסיק. בכל מקרה שבו הבעלות על הקופה המרכזית לפיצויים היא של ישות אחת והזהות הרשומה כמעסיק הינה של ישות אחרת המעסיק לא יוכל להשתמש בכספים הצבורים בקופה המרכזית לפיצויים. המעסיקים יכולים להסדיר את נושא הבעלות בקופה במקרה של חוסר זהות מלאה הנובע מהעברת עובדים בין מעסיקים, עד לתאריך 25/6/2017.

• המעסיק מחויב להצהיר לקופה המרכזית לפיצויים כי הוא מעסיק עובדים ופועל על פי הוראות החוזר עד לסוף שנת 2018 .ככל שהמעסיק לא יצהיר יהיה עליו לשלם מס בשיעור של 40% מהצבירה בקופה המרכזית לפיצויים.

• המעסיק מחויב לטפל בסכום העודף, ככל שסכום העודף עולה על 10% מהחבות לעובדים הוותיקים, עד לסוף שנת המס וכך בכל סוף שנת מס. למעסיק שלא טיפל בסכום העודף לא תוכר כל הפקדה בגין הפרשה לפיצויים, בכל שנת המס, לכל עובדיו, בכל קופת פיצויים שהיא.

 

בהתאם להוראות החוזר עומדות בפני המעסיק שתי אפשרויות:

1. טיפול בסכום העודף לפני סוף שנת המס וכך בכל סוף שנת מס.

2. פירוק הקופה המרכזית לפיצויים. לפרטים נוספים ניתן לפנות למפקח שלך

​

כדי לדעת מה כדאי לך פנה/י אלינו לפגישה!

לתאום פגישה לחצו כאן